1 איך העולם מתנהל

"וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה ה' אֱלֹקֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ: כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.לִשְׁמֹר אֶת-מִצְו‍ֹת ה', וְאֶת-חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְטוֹב, לָךְ." דברים י', י"ב-י"ג.

בפרק הזה נלמד:

• חוקי היסוד בהנהגת העולם
• מספר דוגמאות
• איך ניתן להשתמש בחוקים האלה כדי להצליח בחיים

השלב הראשון בדרך האמונה הוא להבין איך העולם מתנהל לפי חוקי התורה. ככל שאנו מבינים את החוקים האלה בצורה מעמיקה יותר, מתבהרות לנו יותר ויותר שאלות שהיו לנו קודם לכן. החיבור הזה מתמקד במספר קטן של חוקי היסוד. בעזרת ה' עם ההתקדמות בשלבי לימוד התורה אנו לומדים חוקים חדשים ומבינים אותם טוב יותר.

כאשר אדם מבין את משמעות החיים, מבין כיצד מתנהל העולם וכיצד מעשיו משפיעים לכאן ולכאן, הדבר גורם לו להתייחס לחייו ברצינות ובכובד ראש ולמלא את כל שעותיו ורגעיו בתוכן רוחני אמיתי.

רגע לפני המוות, כשאדם מסיים את תפקידו בעולם ומוסר את נשמתו לבורא, כל מהלך חייו עובר כנגד עיניו כסרט שרץ במהירות. דנים את האדם על כל פעולה, מחשבה וכוונה שהייתה לו בכל רגע ורגע בחייו. הכול גלוי וידוע, רואים את האמת המלאה בצורה הברורה ביותר - כל מעשה טוב וכל מעשה אחר. אדם צריך לראות את עצמו כאילו הגיע לגיל מאה ועשרים ועומד לפני בורא העולם, ולאחר שהראו לו את כל הטעויות שעשה בחייו, נותנים לו הזדמנות שנייה לחזור לגילו הנוכחי ולפעול אחרת. האם המחשבה הזאת תשנה במשהו את מהלך חייך?

כשישאלו אותך "מה עשית בחייך?", מה תענה? האם תיאור חייך יסתכם בכמה משפטים קצרים?

האם תסכם כמה וכמה שנים במספר מילים? או שעל כל יום ויום יהיה לך מה לספר.

אם היית עשיר גדול, תגיד להם: "הרווחתי הרבה מאוד כסף!". יגידו לך: "אנחנו נרשום כל סכום שתרצה. לא משנה כמה הרווחת, הכול יירשם בשורה אחת סתמית. מה עוד עשית? יותר מעניין אותנו לדעת מה עשית עם העושר, חוכמה, כשרון, בריאות, ילדים ושאר הדברים שהיו לך בחייך. מה המורשת שהשארת אחריך, האם בכל יום בחייך הרגשת שאתה מטפס עוד קצת כלפי מעלה לכיוון עשיית הטוב, או שחיית חיי שגרה ורדפת רק אחר הממון והכבוד? האם כאשר הנשמה שלך רמזה לך שהיא מצפה ליותר מזה, נתת לה עוד מסע אופניים בהרים, עוד טיול סקי בחו"ל, או שסיפקת לה את המזון הרוחני האמיתי שהיא מצפה לקבל?"

הפנמת חוקי היסוד של העולם על פי חוקי התורה והבנת חשיבות תפקידנו בעולם, תשפיע עלינו באופן חיובי למלא את ייעודנו בחיים.

1.1 מידה כנגד מידה

העיקרון של מידה כנגד מידה, דומה לעיקרון של בומרנג עם השהייה. הרעיון הבסיסי בעיקרון זה קובע: איכות חייך תלויה בך. כל מה שאתה עושה בחייך, חוזר אליך. למשל, אם גנבת מאחרים, בסופו של דבר יגנבו גם ממך. בדרך כלל יש השהיה בין המעשה שלך (אתה גנבת), לבין חזרת המעשה אליך (שיגנבו ממך). ההשהיה הזאת נועדה להשאיר בידינו את זכות הבחירה החופשית. כי אם רגע לאחר שהיינו מכים מישהו, היו מכים אותנו, הרי איש לא היה מכה יותר. ההשהיה מאפשרת "לנתק" את הקשר בין מה שאנחנו עושים, לבין מה שקורה לנו.

הערה חשובה: העיקרון של מידה כנגד מידה נכון כלפי עצמך. כלומר, אם היית רע אל מישהו, גם אליך יהיו רעים. אבל אין זה אומר שתוכל להשתמש בו גם כלפי חברך. כלומר, אם אתה רואה שהיום רע למישהו, אל תשפוט אותו ותאמר שבהכרח שהוא היה רע אתמול למישהו אחר.

לסיכום: החיים מעמידים אותנו במצבים שלא תלויים בנו (לא נרחיב על עניין גלגולי נשמה ותיקונים), אולם כל מעשה ומעשה שנעשה, ישפיע על המשך חיינו. אם נרבה בעשיית טוב לאחרים, נזכה לכך שאחרים ירבו לנו טוב ביחס למצבנו הנוכחי.

מי שמבין את העיקרון של ה"מידה כנגד מידה" והופך אותו לחלק בלתי נפרד מחייו, ירגיש באופן מיידי שאיכות החיים שלו משתפרת. אדם כזה יהיה הרבה יותר חיובי לסביבה שלו, אהוב יותר, חייו יהיו שלווים יותר, אנשים ירצו להיות בחברתו, יתייעצו אתו, הקב"ה ישמע את תפילותיו וייענה אליהם, גם אויביו ישלימו אתו.

1.1.1 אתה השופט של עצמך

כשמגיע שלב הדין, שבו צריך לדון את האדם, להחליט כיצד יש לגמול לו על מעשיו הטובים ולהעניש אותו על מעשיו האחרים, נשאלת השאלה: לפי איזה חוק ידונו אותו?

באופן מפתיע לשכל אנושי, הקב"ה קבע שהשופט של האדם יהיה הוא בעצמו! כלומר, הוא ורק הוא, בלי עוזרים ובלי מתנגדים, יוכל לקבוע על כל עברה ועברה שעשה איזה עונש יקבל, אם בכלל. זה נשמע נפלא. אך נשאלת השאלה כיצד האדם ישפוט את עצמו? לפי איזה כללים?

התשובה: מידה כנגד מידה. באותו אופן שהאדם הזה התנהג עם אחרים במשך חייו, כך הוא ידון את עצמו, וכך ידונו אותו.

למשל, אם מישהו גזל ממך כסף וסלחת לו, גם לך יסלחו אם גזלת ממישהו אחר. אם הוויתור שלך יהיה בגלל האופי "הוותרן" שבו נולדת, יסלחו לך על עבירות שעשית לפי חוקי הטבע. אם האופי שבו נולדת הוא ההפך מ"וותרן", ובכל זאת התגברת וסלחת, הישועה שלך תהיה אפילו כנגד חוקי הטבע.

1.1.2 לשנות את האחר בעל כורחו

כשאדם מתנהג עם מישהו במידה מסוימת (למשל, במידת החסד), הוא מטביע את אותה המידה גם בשני.

זה נכון גם לשלילה, כלומר, אדם המתנהג במידת האכזריות עם מישהו אחר, הוא מטביע בשני את מידת האכזריות. לכן, כדאי להתרחק מרשעים ולהתחבר לצדיקים.

"וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" (דברים, י"ג, י"ח).

בפסוק הזה, הקב"ה מבטיח, שלאחר שעם ישראל ימַצו את הדין עם עיר הנידחת (דבר הדורש מידה רבה של אכזריות), הוא יחזיר לנו את הרחמים על ידי כך שהוא ירחם עלינו (ר' חיים שמולאביץ). מכאן לומדים שככל שתרחם על מישהו, גם אתה עצמך תהיה יותר רחמן, וגם תחדיר את מידת הרחמנות באדם שריחמת עליו. זה נכון גם בכל התכונות והמידות.

1.1.3 שמור על מוצא פיך ותפילותיך ייענו

שמירת הפה מדיבור לשון הרע, דברי שקר ושאר הדיבור לא טוב, מהווה כוח סגולי רב עוצמה שהקב"ה יקבל את תפילותינו. זה פועל על פי העיקרון של מידה כנגד מידה: אתה מקדש את מוצא שפתיך, והקב"ה מקדש את בקשותיך וממלא כל משאלותיך.

במקרים מיוחדים תוכל לבקש כל בקשה, והקב"ה ימלא בוודאות את בקשתך. מקרה מיוחד כזה ניתן למצוא בגמרא (מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב') המספרת על רבי יהושע בן לוי, שכאשר מלאך המוות בא ליטול את נשמתו, הוא ביקש ממנו להראות לו את מקומו בגן עדן תחילה. נעתר המלאך לבקשה, והחל מוליך את רבי יהושע בן לוי למקומו. כשהגיעו לגן עדן, קפץ ר' יהושע בן לוי חי למקומו ונשבע שלא יצא משם. לפי קביעת הקב"ה, בדקו וראו שר' יהושע בן לוי מעולם לא הפר את שבועתו, ולכן משורת הדין, שגם שבועתו שנשבע בגן עדן לא תופר, ואי-אפשר יהיה להוציאו ממקומו.

גם יהודי פשוט, יכול לשמור על מוצא שפתיו ולהגביר בכך את זכותו שהקב"ה יקבל את תפילותיו. אפילו אדם שאינו מושלם בכל המידות הטובות, אם הוא בסביבה שרוב האנשים דוברי לשון הרע, ויתאפק מדברי לשון הרע, ייפתחו לו שערי התפילה ובקשותיו יתקבלו! כי במקום שיש חושך, גם מעט אור מאיר הרבה, ובהתאם לכך השכר.

1.2 השכר הוא כנגד מאמץ

העיקרון: לא משנה לאיזו רמה הגעת, קבלת השכר הוא לפי המאמץ שהשקעת בדרך.

כלומר, אל תסתכל על אדם חכם שנמצא במעלות גבוהות של קדושה, ותחשוב ששכרו מרובה בהכרח משל אלו שלא הגיעו למעלתו ולחוכמתו, כי מה שקובע לשכר הוא המאמץ שהשקיע אותו יהודי בדרכו, ולא התוצאה אליה הגיע. הכלל הזה מאפשר הזדמנות הוגנת ושווה לכולם. נתוני הפתיחה של האנשים ונסיבות חייהם אינם שווים. יש אחד שנולד חכם, ולהורים שומרי תורה ומצוות, ויש אחר שנולד עם פחות חוכמה והורים לא תומכים. כאשר השכר הוא לפי המאמץ, יש לכולם הזדמנות שווה לקבל אותו.

1.2.1 מאמץ "כנגד הטבע" של האדם

אלמלא היו מקטרגים בעולם, הייתה נענית כל בקשה שהיינו מבקשים מהקב"ה. אחת הדרכים המועילות להסיר את המקטרגים או להחליש את כוחם, היא על ידי עשיית דבר חיובי "כנגד הטבע שלנו". למשל, אדם שמטבעו כועס מהר, כאשר יכבוש את כעסו זה ייחשב לו כמעשה כנגד הטבע שלו.

כתוצאה מכך, בקשותנו יתקבלו גם כן "כנגד הטבע". כלומר, באופן שהם מעל להיגיון. למשל, חולה שכל הרופאים נותנים לו מספר ימים לחיות, ובזכות התפילה הוא מתאושש מחוליו, ואף מבריא ממצבו הקשה.

ככל שההתגברות על "הטבע" שלנו תהיה קשה יותר, כך גם נזכה שבקשותנו יתקבלו באופן של "מעל הטבע".

הקב"ה ברא אותנו כך, שטבע האדם נוטה לכיוון החומר והיצרים. אדם שמכניע לחלוטין יצר מסוים, למשל, את יצר הכעס, מגיע בבחינה מסוימת לדרגה של "מעל הטבע". לכן הצדיק שהוא מעל הטבע, יכול לבקש גם בקשות שהם כנגד חוקי הטבע: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".

לסיכום, כל האפשרויות פתוחות בפנינו: ממילוי חלקי של בקשותינו (כשעשינו מאמץ קטן וחלקי), עד למצב של שינוי חוקי הטבע עבורנו (כשעשינו מאמץ כנגד הטבע האנושי). מידה כנגד מידה.

1.2.2 כיצד נשפיע על רגשות הזולת כלפינו

"כַּמַּיִם, הַפָּנִים לַפָּנִים-- כֵּן לֵב-הָאָדָם, לָאָדָם" משלי, כ"ז, י"ט

כלומר, כמו שאדם אוהב את חברו כך חברו אוהב אותו, וכן להיפך ח"ו. מעיון בתורה מתברר שהכוח של הכלל הזה הרבה יותר חזק ממה שנוכל לשער:

כשיוסף הצדיק פתר את חלומו של שר המשקים, הוא ביקש משר המשקים שיזכיר אותו בפני פרעה: "כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה." (בראשית מ', י"ד). מכיוון שיוסף סמך על בשר ודם ולא על הקב"ה שיציל אותו, הוא קיבל עונש להישאר עוד שנתיים בכלא (שמות רבה ז, א).

מייד בהמשך הפרק (בבראשית מ',כ"ג) מסופר: "וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ". נשאלת השאלה איך ייתכן ששר המשקים שכח כל כך מהר את יוסף. הרי את שר האופים תלו. לא שוכחים דבר כזה.

אומר הגאון רבי חיים שמואלביץ' בספרו "שיחות מוסר", שמהלך העניינים היה אחרת: יוסף הצטער על כך שביקש משר המשקים להציל אותו, שהרי היה עליו לסמוך על הקב"ה שיצילו. עקב כך, יוסף הכריח את עצמו לשכוח את הבקשה. כלומר, כשכתוב "וישכחהו", הכוונה שיוסף שכח את שר המשקים, ובכך הוא גרם לשר המשקים, בעל כורחו, לשכוח את יוסף!

כשלמדתי את העיקרון הזה, היה לי קשה להאמין שהוא נכון גם ליהודי פשוט כמוני. כהרגלי, פניתי אל בורא העולם בבקשה שילמד אותי את העיקרון הזה. עוד באותו שבוע, הזדמן לי המקרה הבא:

1.2.2.1 סיפור אישי בקשר להשפעה על רגשות הזולת

"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה, נה',ו')

במסגרת פעילות ציבורית מסוימת נבחרתי לשמש כיושב ראש. בישיבה הראשונה שניהלתי, התפרץ לעברי לפתע אחד מהנאספים, אדם מבוגר בגיל מעל שמונים, והביע את מורת רוחו על כך שנבחרתי לתפקיד. הנימוק היחיד שלו היה: "כבר מעל שישים שנים אני כאן. אני לא אשתנה, ולא אסכים שמישהו ינהל את העניינים. לא צריך יושב ראש!" באחד הימים, הוא אף התפרץ לעברי בדברים קשים מאוד. מכריו של אותו אדם אמרו לי שאין סיכוי שהוא ישתנה, ושהוא נהג באופן דומה בבעלי התפקיד הקודמים, ושעלי להתעלם ממנו.

הבנתי שזה הניסיון שהקב"ה זימן לי. לכן, למרות כל דברי מכריו הנ"ל - החלטתי לנסות את העיקרון שלמדתי בתורה.

בשלב הראשון החדרתי בלבי שמה שלמדתי בתורה - אמת. זהו הבסיס לכול, אחרת אין את כוחות הנפש להמשיך. בשלב השני החלטתי שבמשך כל אותו השבוע, בכל התפילות, אתפלל לשלומו ולבריאותו של האדם הזה. בברכת הכוהנים, כשהכוהנים אמרו "לברך את עמו ישראל באהבה", כיוונתי אליו, וניסיתי לאהוב אותו בלבי. כשהכוהנים אמרו את הברכות שלהם, דמיינתי את בורא העולם מאיר את פניו לאותו יהודי, מברך אותו, נותן לו חן, שלום ושלווה.

שבוע לאחר שהתחלתי בתהליך פגשתי אותו. מיד כשנכנסתי למקום המפגש, ראיתי אותו רץ לכיוון דלת הכניסה. "אני חייב לדבר אתך!", אמר לי בהתרגשות. לא הבנתי מה קורה. בדרך כלל הוא אינו זז מהכיסא הקבוע שלו בקצה האולם. עוד לפני שהספקתי לשאול מה רצונו, אמר לי: "אני רוצה להתנצל בפניך. לא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי. תדע לך שזה לא קל לי. אף פעם לא התנצלתי בפני איש."