מאותו היום שהספר "כוח האמונה" הופץ בחנויות, חיי השתנו ללא הכר. הרבה מאוד אנשים פנו וסיפרו לי איך הספר שינה את חייהם לטובה ועל הניסים שקרו להם. לאחרים יש שאלות שעדיין מצריכות תשובה. בעזרת השם, בכוונתי להביא בדף זה חלק מהשאלות והתשובות וסיפורי מקרה שקרו לאנשים בעקבות קריאת הספר "כוח האמונה". אך מכיוון שזמני מוגבל, אשתדל בע"ה לעשות את העדכונים וכתיבת סיפורי המקרה שסיפרו לי מדי פעם. לכן, מומלץ לבקר בדף זה מדי פעם.

 

---

שאלה:

עקב פרוגרומים שעברתי בחיי (ואני עדיין עוברת לצערי העמוק והרב) תקופה ארוכה. קראתי תהילים ממש בדמעות מתוך נימי נשמתי ולבי, נוסף על כך קראתי את "נשמת כל חי" "התיקון הכללי" "שירת הבריאה" ו"שיר השירים", פניה טהורה לאלהים וגם אם ללא ציפיה מיוחדת לתוצאות, אלא תפילות יזומות וקריאה עקבית, לא חל בחיי העצובים כל שינוי לדאבוני הרב!

 

שלום, איני יודע אילו קשיים עברת ואת עוברת, אך אני מאחל שהקב"ה יאיר את עיניך לראות את האור במהרה.

נסתרות דרכי ה' ולא תמיד אנחנו מצליחים להבין את הקשיים שעוברים עלינו.

התורה מלמדת אותנו שיש מצבים בהם ה"קושי" נמשך במשך שנים רבות והמצב מתדרדר מיום יום, אך פתאום הדברים משתנים, ואז רואים פתאום שבמבט לאחור הכול היה לטובה ואך ורק לטובה!

יש דוגמאות רבות לכך בתורה (וגם בחיי הרבה מאוד אנשים שאני מכיר, על חלק מהמקרים כתבתי בספר "כוח האמונה").

אחת הדוגמאות היא בהקשר לסיפורו של יוסף. יוסף נמכר בגיל 17 לעבד אחרי שאחיו ניסו להרוג אותו. רק 22 שנים לאחר מכירתו, זכה לראות את אביו יעקב. 22 שנים של סבל! להלן הסיפור שלו מנקודת הסתכלות של נער בן 17:

 

· עד גיל 17 יעקב לימד את יוסף את התורה שלמד וייעד אותו להיות המושיע של העולם כולו. "אתה תהיה זה שעליך נאמר צדיק יסוד עולם. זה שזן ומפרנס את כל העולם כולו".

· יוסף הרגיש שהוא רוצה לעשות אך ורק את הטוב ולהקדיש את עצמו, כל כולו אך ורק למען עשיית הטוב לעולם. גם כשהוא מביא את דיבת אחיו ליעקב, זה אינו מגיע ממקום של "אני יותר טוב וחכם" אלא כדי להפוך אותם לטובים יותר.

· יוסף מקבל חיזוק למה שאביו אומר לו מהחלומות. שמש וירח וכוכבים, השיבולים.

· יעקב שולח את יוסף למצוא את האחים. הם מתנפלים עליו, קורעים את בגדיו, זורקים אותו לבור מלא בנחשים ועקרבים. יוסף אינו מבין מה קורה. אולי הם מתבדחים, אולי תיכף נראה שהכול היה בצחוק. אך הוא נמכר לישמעאלים ושוב ושוב נמכר עד שמגיע להיות עבד בבית פוטיפר, שר הטבחים, העיסוק הבזוי ביותר שאפשר.פוטיפר מתפרנס בלהוציא אנשים להורג. זה מה שמעניין אותו ועל זה הוא מדבר סביב שולחן האוכל.

· אשת פוטיפר מראה לו שבכוכבים מראים שממנו וממנה אמור לצאת משיח בן יוסף! בפועל זה היה אמור להיות מאסנת, שהייתה ביתם המאומצת של פוטיפר ואשתו. אך יוסף לא ידע זאת. הוא לא רצה "לחטוא לאלוקים", ולמרות הסימנים הברורים לא הסכים.

· אשת פוטיפר העלילה עליו את האונס, ובמשפט שיוסף ביקש, ראו בבירור שהצדק עימו. לכן לא הוציאו אותו להורג. אך פוטיפר שיחד את שר בית הסוהר וזרקו את יוסף לבור לזמן בלתי ידוע. שירקב שם עד שימות. יוסף היה האסיר היחיד שלא ידע כמה זמן עליו להישאר שם ואיש לא בא לדרוש אותו. כך שגם אם היו הורגים אותו שם, איש לא היה שואל שאלות.

· אשת פוטיפר הגיעה בכל יום והציעה לו "שכב עמי וצא מכאן." בכל יום. יוסף סירב.

· "האם זה הגדולה שהבטיח לי אבא? האם על זה היו החלומות שלי?" יוסף מבולבל. "אולי להיות עבד של סגן של פרעה זה התפקיד הבכיר, אולי להיות ממונה על כל האסירים בבית הסוהר זה התפקיד הבכיר שלי. ייעוד חיי!"

· במקום להיכנס לדיכאון, יוסף מצליח לראות את פניהם הזועפים של שר המשקים ושר הטבחים. כל אדם אחר היה נסגר ונאטם ובועט בכל העולם. "באה ברזל נפשו" (תהילים). נפשו הייתה אמורה להיות כברזל שדוחה את העולם כולו. "אין טוב. אין אנשים טובים גם לא אחיך. הכול רק רע והתעללות. אין שום שכר על הרצון שלי לעשות טוב." כל זה היה אומר אדם אחר, כל אדם אחר היה מת מדיכאון, אך לא יוסף.

· יוסף לא מאבד את השמחה אף לא לרגע! ורק בגלל זה רוח הקודש שורה עליו וה' אתו בכל מה שהוא עושה. אדם השרוי בעצב ודיכאון, השכינה עוזבת אותו.

· אחרי שתים עשרה שנים בכלא פתאום רצים ליוסף ומריצים אותו מהבור. אף אחד לא מספר לו שפרעה רוצה שיבוא לפתור לו חלום. הוא בטוח ששוב מעבירים אותו למשהו עוד יותר גרוע. אולי להוציאו להורג.

· יוסף מגיע לפרעה. פרעה אומר לו "שמעתי עליך שאתה אדם חכם ויודע לפתור חלומות". כל אסיר אחר שהיה מגיע לפרעה, היה משקשק מפחד ומגמגם. כל אסיר אחר היה מתנפל על ההזדמנות שניתנה לו ומייד היה מתחנן שפרעה ישחרר אותו ומספר לו על כל העוול שעשו לו. יוסף לא ממצמץ. "בלעדי!" עונה לפרעה. "שום דבר לא ממני. הכל מאת ה'". גם כשיוסף פותר לפרעה את החלום ואפילו מתקן את פרעה על הפרטים הלא נכונים שמסר בגרסתו על החלום (למשל פרעה אמר שעמד על שפת היאור ויוסף אמר לו שהוא עמד על היאור, כי היאור אליל המצרים ופרעה לא רצה להגיד שעמד על היאור), עדיין יוסף אינו מבקש שום טובה אישית מפרעה.

· יוסף גם מוסיף עצה לפרעה שיבחר אדם שיתכנן את שבע שנות השבע והרעב. למה הוא מוסיף עצה שלא ביקשו ממנו? מעבר לפירושים אחרים שנתנו על זה, יוסף יודע שיש חלון הזדמנות לפרעה לפעול להציל את העולם. אם לא יפעל, העולם יסבול רעב. אכפת ליוסף העולם! מישהו אחר היה שמח שיענשו "כל החוטאים". הרי כל הזמן פוגעים בו על לא עוול בכפיו. לא יוסף.

· פרעה מהסס אם יוסף בייאוש מוחלט או שהוא באמת משהו אחר. ומציע לו לנהל את מצרים. אם יוסף היה מיואש, לא היה רוצה לשמוע על שום משרה. בטח לא משרה שמחייבת הרבה אחריות וראש גדול. ראש גדול זה לא הצד החזק של אנשים מיואשים. הם לא מעניין אותם כלום.

· יוסף מתחיל לנהל את מצרים מכל הבחינות. "אני פרעה, חוץ מזה כל השאר אני משאיר לך." זה מה שאומר לו פרעה במילים אחרות.

· הנה יוסף מרגיש שסוף סוף התגשמו החלומות שלו והוא אכן מכין תכנית להצלת כל העולם מסכנת מוות מרעב.

· אך מה עם הנקמה? נקמה בפוטיפר ששיחד את שר בית הסוהר וזרק אותו לשם על לא עוול בידיו? מה עם אשת פוטיפר על העלילה? ומה עם האחים? כל אסיר אחר במקום יוסף היה מנצל כל דקה ורגע בחייו כדי להכין את תכנית הנקמה הגדולה. אולי זה מה שנתן לו כוח לשרוד? לא אצל יוסף.

· הנה האחים מגיעים. הם רואים את יוסף מלך על מצרים. הם רואים אותו בעיניהם, אך השכל שלהם לא מאפשר לאף אחד מהאחים להבין שזה יוסף. תת-ההכרה של כל אחד מהאחים אומר לו: יושב מולי מלך מצרים. אדם שקול, רציני, שמח, עם שלווה פנימית הכי חזקה שראיתי אי פעם במישהו." תת ההכרה לא מאפשרת למוח לקשר את זה למקום שבו אני מצפה למצוא את יוסף. האחים חיפשו אותו בבתי זונות (כי היה יפה מאוד) ובשווקים של העבדים. אחרי שהאחים כמעט הרגו אותו, כל אדם אחר היה נשבר לחלוטין ולא היה מצליח לשקם את חייו. מרגע מכירתו לעבד, חיי כל אדם אחר היו הופכים להיות בזבל שבזבל. הכי נמוך ושפל ודיכאוני שיכול להיות. המוח של השבטים לא אפשר את חיבור הפנים של יוסף שהכירו היטב עם המלך שישב מולם.

· יוסף לא רק שאינו נוקם, אלא הוא אף מוכן לסכן את חייו באופן ממשי, על ידי תכנית לגרום לאחיו לחזור בתשובה שלמה. הוא מודע היטב לכוחם של האחים. כשיהודה היה כועס הייתה שערה שבחזהו שהייתה מזדקרת ומטיפה דם. מאותו הרגע ואילך שום כוח שבעולם לא היה יכול לעמוד מולו. גם לא כל צבא מצרים. שמעון ולוי בגיל שלוש עשרה החריבו עיר שלמה והרגו את כולם על שאנסו את דינה אחותם. עמדו מול יוסף עשרה גיבורים בלתי מנוצחים. הוא שיחק עם חוט השערה בחייו ובחיי שני בניו מנשה ואפרים.

מה מיוחד כל כך ביוסף שנתן לו את הכוח להמשיך הלאה?

במה שונה יוסף מכל אדם אחר שבמצב של משבר אינו יכול לתפקד וחייו נהרסים, לעיתים ללא תקנה?

יוסף מלמד אותנו את סוד "כוח האמונה": אין כלום חוץ מהקב"ה. אני עבד לה' ומה שיבקש ממני אני עושה. אני לא שואל שאלות ולא בא בטרוניות. לא מתלונן כשעושים לי רע ולא מתגאה בכוחי כשטוב לי.

מעל לכול: יוסף אינו שוכח את ה' לרגע אחד. הוא כל הזמן רואה אותו לנגד עיניו. כל הזמן. ואינו מאבד את השמחה! כל שתים עשרה השנים שהיה בכלא המצרי (בבור) ובשנה שהיה עבד לפוטיפר. הוא לא איבד את השמחה ודיבר כל הזמן עם בורא העולם ושיבח אותו, אפילו כשהיה לו מצב רע.

אך גם ה' מחזיר ליוסף: אמנם סיפור חייו של יוסף קשה בשלבים האלה. קשה מאוד. אך בתוך כל הקושי העצום הזה ה' כל הזמן מראה ליוסף שהוא לידו ונמצא אתו. כל אדם שנמצא בקשיים, אם רק ייפקח את עיניו יראה כל הזמן את הניסים הקטנים שה' עושה אתו. עם יוסף, זה מתחיל בזמן שהאחים זרקו אותו לבור מלא נחשים ועקרבים שלא הזיקו לו, הישמעאלים שקנו אותו הובילו בשמים ולא נפט (באותם זמנים הישמעאלים הובילו רק נפט מסריח. רק שיירתו של יוסף הובילו בשמים!), אצל פוטיפר יוסף הפך להיות אדון לביתו וכל מה שעשה הצליח, גם בבית הסוהר ה' נתן את חינו בעיני שר בית הסוהר שמינה אותו לנהל שם הכול, והחלומות שפתר והמינוי הפתאומי למלך מצרים.

רק אדם שרואה אך ורק את ה' נגד פניו ומשייך כל דבר בחייו אך ורק אל ה' ואינו מתנתק מה', הוא זה שמצליח לצאת מהתופת, לחיות את התופת בשלווה גמורה, ולהגיע לגדולה ולייעוד שלו בחיים – להיקרא צדיק יסוד עולם. את השלווה הפנימית של יוסף אפשר לראות גם בשני בניו אפרים ומנשה. כל יהודי מברך את בנו "ישימך אלוקים כאפרים ומנשה". כלומר, הצעיר אפרים לפני הבכור מנשה. ואין שום תלונה מצד האח הבכור. הם חיים בשלווה יחד עם וויתור הדדי. יהי רצון שנזכה למשיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

ואם ננסה לחשוב מה עבר על יעקב אבינו באותה התקופה!

במשך עשרים ושניים שנים היה בטוח שיוסף מת! המשמעות של זה מבחינת יעקב אבינו הייתה הרבה מעבר לאבל של אדם פרטי. יוסף הוא אחד מהשבטים. יעקב ידע שאם יוסף מת, אין שנים עשר שבטים, ואם אין שבטים, אין קבלת תורה ובעצם הקב"ה אמור להחריב את העולם כולו (כשהקב"ה ברא את העולם הוא התנה עם העולם שאם עם ישראל לא יזכו לקבל את התורה, הוא יחזיר את העולם למצב התוהו ובוהו שהיה לפני כן). ובסופו של דבר מתוך האבל הכבד הזה יוצא שיוסף נהיה מלך מצרים, שמציל את כל העולם ממוות וודאי מרעב, וגם מכין את הרקע לגלות של עם ישראל במצרים כפי שהבטיח ה' לאברהם אבינו. הגלות הזאת הייתה רק 210 שנים ולא 400 שנים והעבדות והסבל של עם ישראל החל רק אחרי שהם התנתקו מהמורשת שלהם והחלו לחקות את המצרים.

 

דוגמה נוספת:

הגרמנים במלחמת העולם השנייה נהגו לגרש את כל האזרחים הזרים מכל מדינה שכבשו באירופה מחשש שיש ביניהם מרגלים. סיפר אחד מראשי הישיבות ששלושים שנים אחרי המלחמה התגלו לו העובדות המדהימות הבאות:

הגרמנים סילקו קבוצה גדולה של זרים מאחת ממדינות אירופה, ביניהם גם האח של ראש הישיבה הזה ועוד יהודים רבים אחרים. הם הועלו על אונייה בבעלות קברניט אנגלי וסולקו לכיוון אוסטרליה. בדרך הקברניט האנגלי שכעס מאוד על העובדה שהגרמנים מנצחים במלחמה, זרק את כל המזוודות של כל הנוסעים לים. הוא חשב שאם הגרמנים שלחו את האנשים האלה, בכך הוא מוציא את כעסו על הגרמנים. לא עזר שניסו להסביר לו שהם יהודים מסכנים ושהוא צריך לרחם עליהם ולא להעניש אותם מעבר לעונש שגזרו עליהם הגרמנים.

אותם יהודים הגיעו לאוסטרליה חסרי כול ובקושי רב הסתדרו. הם בכו קשות על כך שכל רכושם נזרק לים ולא היה במה להסתדר. היו אלה אנשים שלפני המלחמה היו אנשים הכי עשירים במקומות שחיו בהם, כי רק העשירים יכלו לנסוע למקומות אחרים.

שלושים שנים אחרי המלחמה, אחרי שהגרמנים שיחררו את המסמכים מהמלחמה, התברר עד כמה ההשגחה של הקב"ה גדולה גם בזמנים של "הסתר פנים". התברר שהצי הגרמני עקב אחרי כל האוניות וגם אחרי האוניה הזאת. הם היו מטביעים כל אוניה לא מזוהה שלא שויכה לגרמנים. רגע לפני שנתנו פקודה להטביע את האוניה, ראו שזורקים מהאוניה מזוודות. הם הצליחו להעלות אחת מהמזוודות וכשפתחו אותה, היא הייתה מלאה במסמכים כתובים בגרמנית. לכן חשבו שאולי יש שם גרמנים ולא הטביעו את האוניה. בדרך חזרה, חיילים אחרים מהצי הגרמני ראו את אותה אונייה, והפעם לא היה הסיפור עם זריקת מזוודות לים, והם הטביעו את האוניה עם הקברניט הבריטי הרשע. כל המסמכים קיימים וניתן לראות את הצילום של יומן הספינה של הצי הגרמני עם תיאור המקרה.

בכך התקיימו כמה דברים: כל מה שהקב"ה עושה, לטובה עושה. גם במצבים של הסתר פנים, אין סוף לחסדים שהוא עושה עם בניו. נעשה דין באותו קברניט גוי. ככה יאבדו כל אויביך ה'.

 

לסיכום,

ידוע לכל אדם, שכאשר אדם אחר נמצא בקשיים, קשה לעודד אותו. קשה להסביר שיש טוב טמון בתוך הקושי הזה.

בגלל זה יש לנו את התורה. התורה מלמדת אותנו שיש בורא לעולם וכל מה שהוא עושה לנו הוא לטובתנו, גם אם קשה לנו.

אסור להתייאש.

כל התפילות שהתפללת ושאת רואהשאינן נענות בינתיים, כולןנשמרות. אף תפילה ותחנון ואף דמעה לא הולכים לאיבוד. המדרש מספר שהקב"ה אוסף אותם ושומר אותם באוצר שלו.

כשיבוא הרגע והמצב ישתנה ונראה את הטוב שהיה טמון בקושי, נראה גם את השכר לכל התפילות.

את מצדך נסי לחשוב ולבדוק את החיים שלך: במה את מקיימת את מצוות התורה ובמה את לא מקיימת. אסור לקפוץ בבת אחת ולשנות את החיים, אך כל מצווה חדשה שתיקחי על עצמך, יקצר את זמן הייסורין שלך. נסי לבדוק מה ה' רוצה ממך. דעי לך שהוא רומז בכל יום מה הוא רוצה. הרמזים נמצאים במצוות הקטנות שהוא מזמן לנו בכל יום. הדברים שנראים לא חשובים.

אך כדי לראות את הרמזים האלו צריך לצאת מהמצב של הדיכאון ולנסות להיכנס לשמחה. גם אם תחילה השמחה מעושה, זה עדיף.

כי כשאין שמחה, קשה לראות הרמזים.

 

יהי רצון שה' יאיר את עיניך שתראי ותביני מה הוא רוצה שתראי ושתשני בחייך כדי להביא אותך למקום הרבה יותר טוב מהמקום שבו את נמצאת היום.

---

האם עם הרבה ותפילות ומאמץ התפילה יכולה להתגשם? למה זה לוקח זמן?

אלוקים או כל יכול? או לא כל יכול? הרבה אומרים לי שהוא מוגבל...

 

לרעי היקר, לכל דבר יש את הזמן הכי מתאים לקרות.

למשל, אם תינוק ייוולד אחרי חמישה חודשים, הוא לא יישאר בחיים. ונניח אדם שאינו יודע כמה זמן הריון צריך להימשך. אם כל הזמן יתפלל לה' שהתינוק ייוולד כבר, ה' שומר את התפילות שלו, אך לא נותן לו את מה שהוא מבקש, כדי שלא ייוולד התינוק מוקדם מהזמן שלו.

 

ככה זה בכל בקשה שאנחנו מבקשים ממנו. הוא שומר את כל הבקשות ומקשיב לכל מילה.

לא תמיד הוא מגשים את הבקשה באופן מיידי, כי זה לא טוב עבורנו.

למשל, אם מישהו רוצה להיות עשיר או מפורסם ועדיין אין ביכולתו להתמודד עם הקושי שעולם העושר והפרסום מביא איתו, ה' לא ממהר לתת לו את מבוקשו.

צריך להאמין ולסמוך עליו שהוא נותן לנו את הדבר הכי טוב מכל הבחינות בכל רגע, הכול לפי האופן שאנחנו מכינים את עצמנו.

לפי ספר הזוהר זה נקרא להכין "כלים". אדם שיש לו כלי בגודל כוס, אפשר למלא לו את הכוס עד לכמות שהכוס יכולה להכיל. אם ימלאו יותר מזה, הכול יישפך על הרצפה.

 

א. ללמוד תורה באופן שוטף. אם אין לך ממי ללמוד, חפש מישהו קרוב למקום מגוריך.

ב. להתפלל לה' שיעזור לך למצוא מי שילמד אותך תורה ובאמת לרצות ללמוד.

ג. עבודה על המידות: להיות יותר סלחן, אוהב אנשים, וותרן, ללא גאווה, לא כועס, לא מקטר,...

ד. להאמין בכל הלב שה' ורק ה' מנהל את העולם. אין שום דבר אחר מלבדו.

ה. כל הזמן לדבר עם ה' ולשתף אותו בכל מה שאתה עושה. לפני מעשה ובזמן מעשה ואחרי מעשה. גם בדברים הכי קטנים של החיים.

בסוף כל יום לחשוב מה עשיתי היום. לחשוב מה עשית טוב ומה לא עשית טוב. מה אתה יכול ללמוד ממה שקרה היום ואיך היית יכול לעשות זאת טוב יותר ועם פחות טעויות.

ו. לזכור שטעויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. כל אדם טועה. גם אדם הכי חכם בעולם והכי צדיק בעולם.

ז. הטעויות נועדו כדי שננתח אותן ונלמד מהן איך להשתפר.

ח. אחרי שלמדנו מהטעויות, להשתנות בפועל ולנסות לא לחזור על הטעויות האלה.

ט. אם אתה רואה מישהו טועה, נסה להסביר לו במה הוא טועה. לא בכדי לכעוס עליו או להראות לו שאתה חכם ממנו, אלא מתוך רצון אמיתי וכן לשפר את החיים שלו. אם אתה מנסה לתקן אותו גם כדי להרגיע את הכעס שלך, עדיף שלא תעשה כלום!

י. להודות בכל יום על כל דבר שקיבלת בחיים. על הדברים שטוב לך בחיים וגם על הדברים שהיום קשה לך בחיים.

 

מובטח לך, שאם תנהג לפי הכללים האלה, תראה שבכל יום שעובר, יותר ויותר בקשות שלך מתחילות להתגשם בצורה מהירה.

פקח את עיניך וחפש את התשובות לשאלות שאתה שואל את ה', ותראה שהוא עונה לך.

 

לגבי מה שאחרים אומרים לך שה' חלילה מוגבל, זה נובע מחוסר ידע והתבוננות.

לא רק שה' אינו מוגבל, אלא שאין שום דבר שקורה בעולם מבלי שהוא ורק הוא עושה אותו.

אם תסתכל על העולם ועל הבריאה, קל מאוד לראות שיש מי שמנהיג את הכול.

למשל, אם בן אדם ייקח גוף פיזי ויחלק אותו לשני חלקים, התכונות של שני החלקים יהיה לפי הגוף הראשוני שחילקו.

גם בבריאה זה ככה, אבל יש מצבים ששום מדען לא יכול להסביר.

למשל, כשתינוק נולד. בהתחלה יש רק תא אחד (ביצית של האישה ובו תא זרע יחיד מהאיש). התא הזה מתחלק לשני חלקים שווים וזהים. שני החלקים האלה שוב מתחלקים לשני חלקים זהים ונוצרים ארבעה תאים. וכן הלאה. כל הזמן חלוקה לשנים והתאים שנוצרים זהים לתא המקורי.

באיזה שהוא שלב, שאף מדען לא יכול להסביר, חלק מהתאים מתחילים להיות עיניים, חלק אחר מתחילים להיות אוזניים, מוח, עצמות, שיערות וכן הלאה. זה פלא עצום שאי אפשר להסביר אותו.

כשהתינוק ברחם האישה, הוא ניזון מחבל הטבור. מה שאימו אוכלת, הוא אוכל. הריאות שלו מלאות מים והוא גם "נושם" באמצעות אימו. כל הנקבים שלו סגורים (כי אם יעשה את צרכיו בתוך הבטן של אימו, היא תמות מהרעלה. וזה למרות שבבטן שלו יש קקי. הרבה תינוקות כשנולדים מיד עושים קקי, אך לעולם זה לא קורה לפני הלידה!). רגע אחרי שהוא נולד, כל הנקבים הסגורים נפתחים והנקבים הפתוחים נסגרים. גם זה פלא שאף מדען לא יכול להסביר.

 

לסיכום,

התפילות שלך כן יכולות להתגשם. אך כל בקשה מתעכבת עד לרגע שבו הכנת את הכלי. אחרת, מה שביקשת עלול להזיק לך.

את הכלי מכינים על ידי לימוד תורה ועבודה על המידות: להיות יותר סלחן, אוהב אנשים, וותרן, ללא גאווה, לא כועס, לא מקטר,...

 

אלוקים הוא כל יכול. ללא שום ספק.

 

אני מאחל לך שתוכל להתחבר אל השורשים הקדושים שלך. כל תינוק כשהוא ברחם אימו, מלמדים אותו את כל הסודות של היקום.

תתחיל ללמוד תורה באופן קבוע ותגלה שיש נושאים שתתענג ללמוד אותם.

 

באהבה רבה,

יעקב מאור

---

למה השם שלך לא מופיע על הספר?

 

משני נימוקים: הנימוק העיקרי: האופן שבו כתבתי את הספר, חשתי כאילו מישהו כותב את הספר מתוכי. מהעיסוקים שלי לא מעט אנשים מכירים אותי. לא רציתי שמי שקורא את הספר יתייחס אל הכותב, אלא אל התכנים. הנימוק השני: דווקא בשל העובדה שאיני יכול לנתק את עצמי מהרצון גם להגדיל את הכנסותיי, רציתי שהספר יהיה אך ורק לטובת הכלל. מכיוון שיש בספר דוגמאות רבות מתחום העיסוק שלי כיועץ עסקי, לא רציתי לקשר באופן ישיר בין הספר אל העיסוק שלי.

---