תאריך: י' בטבת תש"ע, 27/12/09 שעה 12:00 עד 13:00. מנחה: אבי יעקובוביץ'.

אנחנו מארחים היום את יעקב מאור, מנכ"ל חברה לייעוץ עסקי ומחבר הספר "כוח האמונה". על מה הספר?

הקב"ה זיכה אותי לכתוב את הספר הזה.

הספר "כוח האמונה" מתאר את חוקי התורה והמוסר באמצעות סיפורי מקרה אישיים ושל בעלי עסקים, ואיך על ידי כוח האמונה, אמונה תמימה וחוקי התורה אפשר להגיע למצב שגם אדם פשוט יכול להגשים כל משאלה.

הספר כוח האמונה מדבר גם על הפרויקט המדהים "שמע ישראל בחצות" שתופס תאוצה ובכל יום מצטרפים אליו חדשים. הרעיון הוא להגיד בחצות, בנוסף לשמע שאומרים על המיטה, קריאת "שמע ישראל" נוספת (רק המשפט שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד) ולכוון שהאמירה תהיה לאחדות עם ישראל. אם מיליון יהודים יגידו שמע ישראל בכל לילה למען אחדות עם ישראל, זה דבר גדול. נרחיב בהמשך התכנית, בע"ה.

על אילו שאלות עונה הספר "כוח האמונה"?

הספר "כוח האמונה" מסביר בשפה פשוטה ועל ידי הרבה מאוד דוגמאות אמיתיות מהחיים, צעד אחר צעד, איך מתחברים לקב"ה ולהבין בזווית ראיה עמוקה יותר את מה שהתורה וחז"ל מלמדים אותנו. למשל: מידה כנגד מידה, הפוסל במומו פוסל, איך אפשר להיות ישר בעסקים כשכל האחרים מרמים? איך מתמודדים עם ייסורים? איך אפשר להשפיע על רגשות של אדם אחר? מה הייעוד שלי בחיים? איך הייעוד בחיים קשור לייעוד בעסקים? איך מצפים למשיח? אם הפרנסה משמים אז למה צריך לעבוד? מה לעשות אם פונים לבקש ברכה מרב גדול? איך אפשר לדון לכף זכות אדם שעושה מעשה פשע מול עיניי? איך מוכיחים אדם חוטא? איך רואים שבתחתית השפל שהאדם מגיע יש את המפתח למילוי בקשות שאותו האדם ביקש – איך מוצאים ומזהים את המפתח? למה יש עליות וירידות בחיים? איך היצר פועל וכיצד צריך ואפשר להתמודד מולו? באילו טכניקות היצר פועל ומהן מגבלות היצר מול המגבלות שלנו? מה לבקש ומה לא לבקש מבורא העולם? איך מחזקים את כוח התפילה? מלחמת גוג ומגוג האם תחיית המתים החלה? איך מביאים את המשיח? ועוד.

הספר "כוח האמונה" נותן בע"ה מענה לשאלות האלה על ידי אמונה תמימה בלבד וזווית ראייה שונָה. בכל נושא כזה יש דוגמאות אמיתיות, מהחיים שלי ומחיי עסקים אותם ליוויתי במשך שנים כיועץ עסקי. אין לימוד טוב יותר מאשר מדוגמאות מהחיים.

כשאנחנו מסיימים לקרוא את הספר "כוח האמונה", אנחנו מקבלים כלים נכונים לפנייה לבורא העולם למילוי משאלות לבנו לטובה. התוצאה מובטחת. לא קבלה ולא מיסטיקה. אמונה תמימה בלבד.

קראתי בעניין רב את הספר ובעצם, מלבד הדוגמאות הרבות שבספר "כוח האמונה", כל התיאוריות הם מדברי חז"ל ומהתורה ולא תיאוריות שלך. נכון?

נכון. הספר כוח האמונה מרכז בסך הכול את כללי המוסר הידועים הנלמדים ב: פרשת השבוע, ספרי חז"ל וספרי מוסר (למשל מספר "שיחות מוסר" של ר' חיים שמואלביץ). לכל נושא מצוין המקור. בזמן הכתיבה, תחילה כתבתי את העקרונות הידועים לנו מהתורה ומדברי חז"ל. אך כשהתחלתי להוסיף בספר את הדוגמאות מהחיים האישיים שלי ושל הלקוחות שלי, כדי להסביר את הכללים האלה, הרגשתי שהספר קיבל אישיות משלו.

יעקב, ממה שקראתי בספר, הדרך שהספר כוח האמונה נכתב ותהליך הוצאתו לאור היה נס אחד גדול. אתה יכול לספר לנו על כך?

אין לי ספק שמה שעבר ממני אל הספר נבע ממשהו שהוא גדול בהרבה ממני. מהרגע שהתיישבתי לכתוב את הספר ועד גמר כתיבתו לקח בדיוק חודשיים. רק לשם השוואה, הספר הראשון שלי לקח שלוש שנים לכתוב אותו. הרגשתי כאילו נשמה התעברה בתוכי וכותבת את הספר באמצעותי. חשתי בבירור שפתחו עבורי משמיים חלון של זמן שאסור לי להחמיצו. אמנם במשך החודשיים האלה המשכתי את המהלך הרגיל של חיי, אך כל רגע פנוי הקדשתי לכתיבת הספר. גם אם רעיון חדש היה צץ בראשי באמצע הלילה, קמתי מייד וכתבתי את הרעיון. בתקופה הזאת ישנתי מספר בודד של שעות בכל לילה.

אבל אני יועץ עסקי ויש לקוחות שצריך לתת להם ייעוץ עסקי. התפללתי לה' שיפנה לי את הזמן. באופן מפתיע הלקוחות – גם אלו שהיו צריכים אותי מאד - צלצלו אלי בזה אחר זה וביקשו להפסיק את הייעוץ באופן זמני – איש איש וסיבותיו. אף אחד מהם לא התלונן שהשירות שנתתי לו לא היה תקין, לכל אחד הייתה סיבה מיוחדת לבקשה שלו להפסקה הזמנית. וכך, מספר ימים לאחר שהתפללתי לה', היומן שלי התפנה לחלוטין מלקוחות ומענייני עבודה – באופן פלאי. נשארו רק לימודי הקודש וכתיבת הספר.

הרגשתי ממש באופן מוחשי את הליווי הצמוד של הקב"ה ואת הסייעתא דשמייא בכל הקשור אל הספר. בכל פעם שחיפשתי סימוכין למה שכתבתי, אם זה מתוך פסוקים בתורה, מהגמרא או ממקורות קודש אחרים, בעזרת השם, הצלחתי למצוא תמיד את המקור תוך דקות בודדות. בכל יום ובכל דף שנכתב, הרגשתי שאני עצמי משתנה והופך לאדם אחר. ממש עם מולקולות חדשות, ברייה חדשה. הפסוק "ומחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית" קיבל עבורי משמעות חדשה ואישית.

כשסיימתי את הספר, חיפשתי הוצאת ספרים. במשך שעות בחנתי את המגוון הגדול של הוצאות הספרים. כולם אמרו: "שלח עותק בדואר ותוך כמה חודשים תקבל תשובה". ידעתי שאם משמיים עשו לי נס - לכתוב את הספר הזה תוך חודשיים, לא ייתכן לחכות חודשים רק בכדי שהוצאת ספרים תתחיל רק את הטיפול בספר. כהרגלי, הרמתי את ראשי כלפי בורא העולם ואמרתי: "ריבונו של עולם, אתה יודע שאני מוציא את הספר הזה מתוך אהבת ישראל. לא לכבודי אני עושה זאת. הספר הזה עוזר לאנשים, אני צריך הוצאת ספרים. אנא, שלח לי שליח מתאים."

באותה שנייה שסיימתי את בקשתי, הטלפון של המשרד צלצל. למרות שהפסקתי לענות לטלפונים של המשרד, הפעם עניתי. על הקו הייתה אביגיל מייזליק, מהוצאת 'מייזליק ספרים'. היא צלצלה בענייני עבודה (מבחינתה), ואני מצדי הרמתי את ראשי ובירכתי את ה' בלבי. נכנסתי למכוניתי ותוך שעה כבר ישבתי במשרדם בבית שמש. חצי שעה לאחר תחילת הפגישה, הספר "כוח האמונה" יצא לדרך.

אתה יכול לתת דוגמה מהספר "כוח האמונה" על איך הופכים שונא לאוהב?

"כַּמַּיִם, הַפָּנִים לַפָּנִים-- כֵּן לֵב-הָאָדָם, לָאָדָם" משלי, כ"ז, י"ט

כלומר, כמו שאדם אוהב את חברו כך חברו אוהב אותו, וכן להיפך ח"ו. מעיון בתורה מתברר שהכוח של הכלל הזה הרבה יותר חזק ממה שנוכל לשער:

כשיוסף הצדיק פתר את חלומו של שר המשקים, הוא ביקש משר המשקים שיזכיר אותו בפני פרעה וקיבל עונש להישאר עוד שנתיים בכלא (שמות רבה ז, א).

מייד בהמשך הפרק (בבראשית מ',כ"ג) מסופר: "וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ". נשאלת השאלה איך ייתכן ששר המשקים שכח כל כך מהר את יוסף. הרי את שר האופים תלו. לא שוכחים דבר כזה.

אומר הגאון רבי חיים שמואלביץ בספרו "שיחות מוסר", שמהלך העניינים היה אחרת: יוסף הצטער על כך שביקש משר המשקים להציל אותו, שהרי היה עליו לסמוך על הקב"ה שיצילו. עקב כך, יוסף הכריח את עצמו לשכוח את הבקשה. כלומר, כשכתוב "וישכחהו", הכוונה שיוסף שכח את שר המשקים, ובכך הוא גרם לשר המשקים, בעל כורחו, לשכוח את יוסף!

כשלמדתי את העיקרון הזה, היה לי קשה להאמין שהוא נכון גם ליהודי פשוט כמוני. כהרגלי, פניתי אל בורא העולם בבקשה שילמד אותי את העיקרון הזה. עוד באותו שבוע, הזדמן לי המקרה הבא:

במסגרת פעילות ציבורית מסוימת נבחרתי לשמש כיושב ראש. בישיבה הראשונה שניהלתי, התפרץ לעברי לפתע אחד מהנאספים, אדם מבוגר בגיל מעל שמונים, והביע את מורת רוחו על כך שנבחרתי לתפקיד. הנימוק היחיד שלו היה: "כבר מעל שישים שנים אני כאן. אני לא אשתנה, ולא אסכים שמישהו ינהל את העניינים. לא צריך יושב ראש!" באחד הימים, הוא אף התפרץ לעברי בדברים קשים מאוד. מכריו של אותו אדם אמרו לי שאין סיכוי שהוא ישתנה, ושהוא נהג באופן דומה בבעלי התפקיד הקודמים, ושעלי להתעלם ממנו.

הבנתי שזה הניסיון שהקב"ה זימן לי. לכן, החלטתי לנסות את העיקרון שלמדתי בתורה.

בשלב הראשון החדרתי בלבי שמה שלמדתי בתורה - אמת. זהו הבסיס לכול, אחרת אין את כוחות הנפש להמשיך. בשלב השני החלטתי שבמשך כל אותו השבוע, בכל התפילות, אתפלל לשלומו ולבריאותו של האדם הזה. בברכת הכוהנים, כשהכוהנים אמרו "לברך את עמו ישראל באהבה", כיוונתי אליו, וניסיתי לאהוב אותו בלבי. כשהכוהנים אמרו את הברכות שלהם, דמיינתי את בורא העולם מאיר את פניו לאותו יהודי, מברך אותו, נותן לו חן, שלום ושלווה.

שבוע לאחר שהתחלתי בתהליך פגשתי אותו. מיד כשנכנסתי למקום המפגש, ראיתי אותו רץ לכיוון דלת הכניסה. "אני חייב לדבר אתך!", אמר בהתרגשות. "אני רוצה להתנצל בפניך. לא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי. תדע לך שזה לא קל לי. אף פעם לא התנצלתי בפני איש."

בסוף אותו היום ישבתי עם עצמי, ובעיניים דומעות קראתי בקול את "נשמת כל חי", כשבח והודיה לקב"ה. אני לא בטוח איזה נס יותר גדול: נס קריעת ים סוף או שהאדם המבוגר הזה, לראשונה בחייו, התנצל, למרות שמהרגע שהתפרץ לעברי ועד למפגש הזה לא נפגשנו כלל, ולא הייתה שום סיבה לשינוי.

יש דוגמה נפלאה בספר "כוח האמונה" איך מבינים את הכלל "הפוסל במומו פוסל". אתה יכול לפרט?

העיקרון אומר: כל עוד אדם רואה חסרונות באחרים, הוא עצמו צריך תיקון באותם דברים ממש.

לעיתים נראה שקשה להבין את הכלל הזה. לא פעם בחיינו אנו פוגשים באדם שעושה מעשים נפשעים ממש. גם אם נביא אלף עדים, כולם יגידו שהאדם הזה פושע. במצב שכזה, קשה מאד להבין כיצד הפסילה שלנו לאותו אדם נובעת למעשה אך ורק מחמת המום שבנו ולא בגלל מעשיו הרעים.

דוגמאות מחיי היום-יום:

• אתה מארגן את הילדים בבוקר, ודווקא כשאתה מאוד ממהר, הילד קם בקושי, מתלבש באיטיות וכל דבר לוקח לו יותר זמן. במקום לכעוס על הילד, נסה לחשוב: מי אשם במצב הלחוץ הזה? אתה יודע היטב שאם היית קם מהמיטה ממש עם צלצול השעון המעורר (ולא ישן עד הדקה שבה אתה על סף האיחור), לא היית בבעיה כלל, אפילו אם הילד היה מעכב אותך עוד יותר. האם יש קשר ישיר בין השעה המאוחרת שאתה עצמך מתעורר בבוקר, למידת הכעס שלך על ילדך.
• עוד דוגמה: אתה מנסה להשתלב בנהיגה מכביש צדדי לכביש ראשי בשעת עומס, אך הרכב שמשמאלך נדחף וחוסם אותך. לפני שאתה כועס עליו, נסה להיזכר: כשאתה נוסע בכביש ראשי, האם אתה מודע לכל הכבישים הצדדיים בזמני העומס ונותן לנהגים אחרים להשתלב?

האדם הוא "עולם קטן". כפי שהוא רואה את העולם הפרטי שלו, כך הוא שופט את האחרים. אדם שמעולם לא גנב, לא יגיד "כולם גנבים!".

אדם שתיקן את מידותיו לא רואה לעולם חסרונות באחרים. כך גם מצינו בחטא האדם הראשון. כל עוד האדם הראשון היה ללא חטא, הוא לא ראה חסרונות. אולם ברגע שחטא בעץ הדעת, הוא ירד מדרגתו, ורק אז הוא ואשתו הבינו כי "עירומים הם". כלומר, רק אחרי החטא שלו עצמו הוא החל לראות פגמים ומומים.

יש בספר כוח האמונה לא מעט מקרים אישיים שלך, שאתה מוכיח שאפשר לבקש אפילו ניסים מהקב"ה. למשל, ביקשת להיפגש עם הנועם אלימלך, צדיק שחי לפני כ 220 שנים ושמצוטט בספרך "כוח האמונה".

זה סיפור מדהים. ביום הברית לבני הקטן קראתי לו בשם נועם וכיוונתי לשמו של הנועם אלימלך, והרמתי את ראשי וביקשתי מבורא העולם שאפגש עם הנועם אלימלך ושהוא ילמד אותי שיעור קטן. לא יודע למה המחשבה הזאת נכנסה במוחי.

ונפגשת איתו?

לפי המדרגה שאני נמצא בה, בקשתי התמלאה. סמוך לבקשה קיבלתי טלפון מיהודי שביקש להיפגש אתי. אחרי הברית של בני נפגשנו. הוא הגיע עם בגדי אדמו"ר והתברר שהוא הנכד של הנועם אלימלך, והיום הוא נחשב כממשיך השושלת. כשהגיע אלי הלכנו להתפלל מנחה והיה צריך לחכות כמה דקות למניין. הוא הסתובב ומצא על המדף בבית הכנסת את הספר נועם אלימלך וישבנו ולימד אותי את השיעור שביקשתי מהקב"ה. כאילו שמע את תפילתי.

יש דמות נוספת שאתה מצטט המון בספר כוח האמונה: רבי חיים שמואלביץ, המנהל האגדי של ישיבת מיר.

נכון. גם בקשר אליו היה לי נס. כשהספר כוח האמונה ירד לדפוס, הרמתי את ראשי וביקשתי "הסכמה" מבורא העולם על הספר. באותו היום הייתי בחתונה של רות חיה למשפחת אדלר עם פנחס פכטוביץ בירושלים. את שניהם אני לא מכיר. איך הגעתי לחתונה? אימא של הכלה, שמה רחל, גדלה עם אשתי בילדות ואחרי עשרות שנים שלא התראו, שלחה הזמנה לחתונת בתה. כשהגענו לאולם, כהרגלי, הרמתי את ראשי לבורא העולם ושאלתי אותו "למה שלחת אותי לכאן מגני תקווה לירושלים? מה עלי לעשות?" במשך שעה וחצי ראשונות לא קיבלתי תשובה. עד שהדלת נפתחה ונכנסו כל ראשי ישיבת מיר לאולם. באותו הערב קיבלתי ברכות מראש הישיבה הרב פינקל, וכן מבנו של ר' חיים שמואלביץ, הרב רפאל שמואלביץ, שאם איני טועה, הוא זה שערך עבור אביו את הספר שיחות מוסר, ממנו אני מצטט בספרי "כוח האמונה". הוא נתן גם את ברכתו לפרויקט שמע ישראל בחצות שמופיע בספר כוח האמונה.

אתה יכול להרחיב על פרויקט "שמע ישראל בחצות"?

פרויקט "שמע ישראל בחצות" נועד ליצור מכנה משותף לאחדות עם ישראל.

זה ללא שום קשר ל"שמע" שעל המיטה.

בכל לילה בחצות (שעה 12 בלילה לפי שעון ישראל), מתאחדים כל עם ישראל באמירת "שמע ישראל" משותפת, מספיק להגיד רק: "שמע ישראל ה' אלקינו, ה' אחד". ו: ברוך שם כבוד...

ולכוון שזאת קריאת שמע לאחדות עם ישראל.

אם הולכים לישון לפני חצות, אפשר להגיד "שמע ישראל" ולכוון לשעת חצות.

אם נזכרים אחרי חצות, להגיד "שמע ישראל" ולכוון לשעת חצות.

יש כבר לא מעט שותפים ב"שמע ישראל בחצות". יש גם מילוי בקשות?

אחרי אמירת השמע, אפשר לבקש בקשות אישיות בכל נושא. כל שותף בפרויקט מתפלל שבקשותיהם של האחרים יתמלאו לטובה. לפי הכלל: "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה" (בבא קמא דף צ"ב ע"א).

המוני אנשים הצטרפו כבר לפרויקט "שמע ישראל בחצות", אפילו מחוץ לישראל. ובכל יום יש מצטרפים חדשים. כל מצטרף חדש מחזק את כוח התפילה של כולם.

יש אתר אינטרנט לפרויקט https://www.hamikdash.co.il/ שבו יש דף לבקשות אישיות (רפואה, זיווג, פרנסה, זרע של קיימא, כל נושא), וכולם מתפללים שמה שכתוב שם יתגשם לטובה בע"ה.

מי שרוצה יכול להוסיף בקשה דרך האתר והבקשה תוכנס חינם לדף הבקשות.

מה חשיבות "שמע ישראל בחצות"?

הבה נניח שהמשיח הגיע, ויגיד שמתחילים לאסוף תרומות לבניית בית המקדש השלישי.

הרי כל יהודי היה מוכן לתרום לנושא הזה בלי חשבון.

אם נזכה לגרום למיליון יהודים להגיד שמע ישראל יחד, לשם אחדות עם ישראל, בוודאות נביא את הגאולה!

בפרויקט שמע בחצות לא מבקשים תרומות. מספיק שתצטרפו לפרויקט שמע ישראל ותעבירו הלאה לכל מי שאתם מכירים. כל מה שצריך לעשות זה להגיד בחצות רק משפט קצר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ח' אחד". ולכוון שזאת קריאת שמע נוספת הנאמרת לשם אחדות עם ישראל.

מי שרוצה לתרום בכסף, במקום לתרום לנו, יכול לפרסם את הפרויקט שמע ישראל על חשבונו בכל מקום שירצה (עיתונים, רדיו, יחסי ציבור...).

אם נעקוב אחרי הפרסומים בתקשורת, וכל פרסומת שנשמע, זאת עוד פעימת לב של הלב היהודי המאוחד.

יעקב, ביקשת להשאיר את הדקות האחרונות של התכנית למכתב פנייה לבורא העולם, שמופיע ברובו בסוף ספרך "כוח האמונה!"

ריבונו של עולם, היום צום עשרה בטבת ובניך צמים על מצור שהחל לפני כ 2600 שנים על עירך ירושלים. האם לא די במה ששילמנו כבר על חטאינו?

סלח נא, אבי, לבניך.

כשאמרת למשה נביאך, "סלחתי כדברך", הייתה זאת סליחה כ"דברו" של משה עבדך, שאף על פי שדיברת אתו "פנים אל פנים", עדיין בשר ודם הוא.

סלח נא – והפעם "סלח נא, כדברך!". סליחה ומחילה מלאה באופן שרק אתה, אבינו, מסוגל לסלוח. סליחה שאינה צריכה תיקונים נוספים. סליחה שאינה בשליטת שום מקטרג ומשטין. מי סלחן כמוך, אבינו?

אבינו, מלכנו, אדוננו האהוב. תורה נתת לנו וציווית אותנו "ושמחת בחגך!", "עבדו את ה' בשמחה!".

שְמַח בנו אבינו, אתה. שמחה מלאה. אך איך תהיה שמחתך מלאה, אם שכינתך עדיין בגלות? אם בניך מפוזרים ושבויים בידי אומות העולם? אם מקום בית מקדשך מחולל?

נא, אבינו הרחמן!

האם לא בא המועד לפדות את כנסת ישראל, כשם שבעלה של אישה שנשבית חייב לפדותה?

גם אם חטאה נשמתנו, אבינו, זאת נשמה שהפקדת בידינו. הרי אתה נמצא אתנו בכל רגע ורגע, "בעליו עמו!" מתחילת מסירת הפיקדון ובכל רגע בהמשך – עד להחזרתה אליך.

סלח לנו אבינו, ולו בשל העובדה ש "בעליו עמו!".

מַה אֲנַחְנוּ מַה חַיֵּינוּ. מַה חַסְדֵּנוּ מַה צִּדְקותֵינוּ. מַה כּחֵנוּ מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלקֵינוּ וֵאלקֵי אֲבותֵינוּ הֲלא כָּל הַגִּבּורִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ. וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלא הָיוּ. וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבונִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל. כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ תהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ: וּמותַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכּל הָבֶל:

מלוך עלינו, אבינו, מלכות גמורה ושלמה.

שמע תפילתנו, כי אתה שומע תפילת כל פה - גם פה של יהודי חוטא שאוהב אותך.

ברוך שומע תפילה, אמן ואמן. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי.

לסיום, אחיי ואחיותיי היקרים,

אנא מכם, הצטרפו לפרויקט "שמע ישראל בחצות", ואם תרצו, קראו גם את הספר "כוח האמונה".

על ידי כוח האמונה נתחבר לבורא העולם.

ונתאחד כולנו כעם על ידי "שמע ישראל בחצות", ובע"ה נזכה לביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן.